שמי מאיה אני בת 54 נשואה. לפני קצת יותר משנתיים בבדיקה גניקולוגית שגרתית גילו אצלי הסרטן. הגניקולוג שלי המליץ לגשת לרופאה בבי"ח וולפסון עם התוצאות של הבדיקות, רק שם "נפלה עלי המכה".
כן את חולת סרטן וצריכים להתחיל בכל התהליך הטיפול. אני לא צריכה לספר לכם על ההרגשה כאשר שומעים בפעם הראשונה על מחלת הסרטן. זה קשה מאוד לא מעקלים בהתחלה אחרי זה בכי וחרדות. דמעות של כל המשפחה. ושאלה החשובה "למה אני?". התחלתי עם טיפולים כימותרפיה. רזיתי מאוד, כמובן נשר לי השער, לא יכולתי לקום מהמיטה. לאחר 3 טיפולים הרופאה הודיעה לי "חגיגית" שהטיפולים לא עזרו ואין בידיה מה לעשות.
למשפחתי היא אמרה " נשארו לה אולי חודשיים שלושה". אבל אנחנו משפחה שלא מוותרת בקלות. אחיות שלי לחצו עליה והיא אמרה שיש בדיקה בארה"ב שאולי תוכל לעזור למצוא פתרון לטיפולים. כאשר אני אעבור את הבדיקה לא אגש אליה יותר. המליצה עם התוצאות לגשת לדר' ברנר. וזה מה שעשיתי. אני חושבת שזה היה הצעד הכי חכם שעשיתי.
בפגישה ראשונה עם דר' ברנר הבנתי שיש סיכוי להבריא. חוץ מזה שדר' ברנר מצא בתוצאות הבדיקה דרך לטיפול הוא בעצמו נתן הרגשה שאנחנו ואני מדגישה אנחנו נלחם במחלה ונעמיד אותי על הרגליים.
וכן דר' ברנר מצא פתרון בטיפולים אימונותרפים. אני עוברת טיפולים כל שלושה שבועות. ולא תאמינו כבר אחרי הטיפול הראשון יכולתי בעצמי להכין כוס קפה בבוקר לבד!
אחרי כל טיפול ופגישה שגרתית עם דר' ברנר אני מתחזקת. הדרך עדיין ארוכה אבל היום אני חזרתי ל"מיני" שגרה, חזרתי לעבוד 4 שעות ביום, מתחזקת את הבית, יוצאת עם בעלי לאירועים משפחתיים, משתדלת לעבור לשגרה רגילה.
תאמינו כל בוקר אני פותחת עיניים עם מספר משפטים תודה לאלוהים שהתעוררתי, תודה לדר' ברנר שהוא מטפל בי ותודה לבעלי ומשפחתי על תמיכה. תקוותי שבעזרת הטיפולים והתמיכה
של דר' ברנר נוכל להתגבר על המחלה!!!!!
