ההתמודדות שלי ושל משפחתי עם מחלת הסרטן שהתגלתה באוגוסט 2016, יצרה אצלנו רעידת אדמה והרגשת חוסר אונים, אכזבה ופסימיות גוברת ככל שהצטברו נתונים לגבי מצבי שהלך והתדרדר.
ארבעת בני – בוגרים ומתגוררים בנפרד ובמרחק מאתנו עם שבעת נכדי ונכדותיי. נרתמים לסייע ולתמוך בכל עת ומכל הלב. אשתי ואני שבעוד כחודש ימלאו לתאריך הנישואין המאושרים שלנו – 50 שנה. (ההיכרות שלנו מהשרות הצבאי הסדיר) מתגוררים בגדרה. הירתמותה של אשתי בכל כוחה לסוכך עלי, לעודד ולתמוך בכל דרך וללא סייג, סייעה ומסייעת לגרום לכך שעולמנו הסדוק מחזיק עדיין מעמד ואינו מתנפץ …
כבכל משפחה ניסינו לסגל מנהגים שיהוו אבני דרך שיונחו ביחסי נכדים, הורים וסבים וסבתות שכרגע אנו מתקשים לפעול על פיהם …… לדוגמה – לפני כ-4 שנים הגיעו 2 מנכדינו ( נכד + נכדה ) לגיל בר/ בת מצווה. אנו ( הסבא והסבתא ) שחשנו בשיא הבריאות והאושר, החלטנו לקחת אותם – יחד ארבעתנו לטיול ארוך מקיף ומעניין בארה"ב.
בימים אלה חל אירוע דומה (בר/בת מצווה) ל-3 נכדים נוספים. אנו והנכדים מודעים לכך שלא נעמוד בתנאי הטיול הקודם שכולנו היינו שמחים לקיימו. עם זאת קיימת תקווה לקיים משהו חלופי בסיוע ובהנחיה של הרופא / מלאך המלווה אותנו בשנתיים האחרונות בטיפול מקצועי, אנושי ומסור ללא גבולות, שהחזיר ונטע בנו תקוות מחודשות.
לעומת מצבי בכ-8 חודשי הטיפול בביה"ח שיבא בו עברתי את כל קשת הטיפולים – כימותרפיה, הקרנות + ניתוח גדול ומרכב בכבד בינואר 2017… וכ"ו ובכל בדיקה שנערכה לי לאחר כל אחד מהטיפולים התבשרתי על החמרה במצבי. לאחר כל זאת קלטתי כי הרופאים המטפלים בי ניצבים לפני שוקת שבורה ואין להם דרך לסייע לי !!!
במקביל ביצעתי ביוזמתי ועל חשבוני בדיקת אונקוטסט שבוצעה בארה"ב ונדדתי בין רופאים שילמדו את הממצאים כל זאת ללא הועיל וכולם נצמדו לפרוטוקול הטיפול המקובל שכאמור להבנתי היה במקרה הטוב מאריך את חיי במספר שבועות באותה עת.
כאן קרה נס מבחינתי לאחר שקיבלתי המלצה לפנות לדר' רונן ברנר שמשמש כראש / מנהל המכון האונקולוגי בביה"ח וולפסון בחולון.
דר' רונן ברנר התעמק בנתוני אונקוטסט והציע טיפול חדשני החורג מהפרוטוקול באומרו "אנו יורים באפלה" … אבל אם נצליח זו תהיה – "פצצה" אני כמובן הסכמתי (כי הרי מה האלטרנטיבה ?)
מאז חלפו שנתיים ואנו יחד מתמודדים בעיקר עם בשורות טובות ומעודדות תקווה. כל זאת בניגוד לשטף הנתונים וההתפתחויות השליליות שאפיין את התקופה שקדמה להיכרותנו.
תרומה לשיפור במצבי ולתפקודי ביום יום, מושגת גם מהאמון הבלתי נדלה / נלאה והבלתי מסויג. במקצועיותו , בחכמתו וברצונו הבלתי מוגבל ללכת גם "בדרך לא זרועה " … ולמצוא פתרונות "מחוץ לקופסא" כל זאת – מאהבת המקצוע ומאהבת האדם – המוטמעות באישיותו המקסימה.
אנו לא יכולים עדיין לנוח על זרי הדפנה והדרך קשה ומלאה מכשולים. עם זאת אמונתנו בבחירת הנתיב הנבחר ע"י ד"ר רונן ברנר והליכה בו לאור חיזוק הכרותינו מפיחה בי תקווה ומסלקת ייאוש .
בברכה,
ניסים
פברואר 2019