איציק, חולה ומטופל של ד"ר ברנר, מומחה לאונקולוגיה מספר ומוקיר תודה
במרץ שנת 2017 החלה אצלי תופעה של צהבת חסימתית אותה נאלצנו לבדוק. ערכתי מספר לא קטן של בדיקות שונות על מנת להבין מה מצבי ולצערי התברר כי מדובר בגידול סרטני בדרכי המרה הנקרא כולונגיוקרצינומה (קלצ'קין) האבחנה הייתה באחד מבתי החולים הגדולים.
החלנו במסכת בחינה של העניין, באופן כללי ההחלטה שנלקחה על ידי ועל ידי זוגתי וגיסי היקר שליווה אותי ועדיין מלווה אותי עד היום , היא שאנו תמיד בודקים מספר חלופות לכל דבר בוחנים את העניין ולוקחים החלטה מושכלת מתוך כל הנתונים שאספנו.
עם ההבנה כי הגידול הוא נתיח נפגשנו עם 3 רופאים מנתחים אשר הציעו פרוטוקולים שונים להסרת הגידול ואנחנו בחרנו בסופו של דבר באחד מתוך שלושת המנתחים לבצע את הניתוח. כל המנתחים שנפגשנו עימם היו רופאים מקצועיים ובעלי חזון ורצון עז לעזור. בחירתי במנתח הייתה לבסוף מבוססת על התרשמות הן מהפן המקצועי והן מהפן האישי.
לאחר מס' פרוצדורות רפואיות לא פשוטות שלוו בהרבה כאב וסבל נערך הניתוח להסרת הגידול, התאוששתי מהניתוח בצורה מהירה. אך כבר בפגישתי עם המנתח כשבועיים לאחר הניתוח אמר לי כי הגידול היה ממוקם במקום בעייתי בשער הכבד וכי הוא משער כי נותרו תאים טרום סרטניים. נשלחתי להמשך הערכה של אונקולוג.
גם בשלב זה נפגשתי עם 2 אונקולוגים שהציעו שוב פרוטוקול התערבות שונה. בחרתי ברופא שהציע פרוטוקול של טיפולים כימותרפיים של שתי תרופות וכן סדרה של 25 הקרנות כשהחשיבה הייתה כי אם עדיין קיימים תאים סרטניים בגוף הטיפולים הכימיים וההקרנות יחסלו אותם.
התמודדתי במשך כ- 6 חודשים עם הטיפולים וקיוויתי כי הסיפור יהיה מאחוריי ….
היו לי כשלושה חודשי "שקט" שנסתיימו אך מהר עם עליית מרקרים בבדיקות הדם , בדיקות והדמיות שבישרו כי המחלה חזרה…כמובן שקבלת בשורה זו מלווה במתח נפשי, כאב נפשי, מורל ירוד, אי וודאות וחרדה.
שוב מצאתי את עצמי באותה הסיטואציה- מה האופציות שלפניי?
האונקולוג שטיפל בי הציע לחזור לטיפול כימותרפי "חזק" יותר ומבין דבריו יכולתי להרגיש את הייאוש, את ההבנה כי עכשיו המצב הוא רק להילחם אך כנראה שיהיה קשה מאד להגיע לריפוי אותו אני כ"כ רוצה. אני שאלתי על אופציות אחרות כגון תרופות אימונותרפיות עליהן שמעתי בתקשורת, ממנו הבנו כי אפשר לנסות אם אנחנו רוצים אך כמובן שכל הטיפולים יהיו על חשבוננו. הוסבר לנו שאם אנו מוכנים לממן זאת כדאי להתחיל מיד בטיפולים אלו וניתן לרכוש את התרופות עצמאית. בלי לחשוב הרבה רכשנו באותו היום תרופה בסכום רב על מנת להתחיל בטיפול באופן מידי.
גיסי היקר לא ויתר על דרכו הקודמת והתעקש כי יש לקבל חוות דעת נוספת. הוא החל בסדרת התייעצויות עם רופאים שאחד מהם המליץ להיפגש עם ד"ר ברנר.
על המפגש עם ד"ר רונן ברנר, אונקולוג ופנימאי מרחיב איציק
בפגישתנו עם ד"ר ברנר הוא אסף את כל ההיסטוריה הרפואית שלי בצורה מקיפה, לקח את כל בדיקות הדם ובדיקות ההדמיה שהיו ברשותי, בדק היסטוריה רפואית משפחתית וערך הערכה מקיפה של המחלה שלי. כבר בדקה הראשונה של הפגישה לא יכולתי שלא להתפעם מהתשוקה וההתלהבות שיש לד"ר ברנר, התרשמתי מאד מהדרך בה דיבר עמנו בגובה העיניים וברגישות יחד עם הפגנת ידע מקצועי אותו הוא הפגין בצורה כל כך חדה ובטוחה מה שהשכין בתוכי תחושה חמימה של ביטחון והבנה שיש לי על מי לסמוך. מעבר לכל זה הבנתי מיד כי ד"ר רונן ברנר הוא אוונגרד חסר תקנה חושב מחוץ לקופסה והשמרנות היא ממנו והלאה.
מהלך הטיפול של ד"ר ברנר במחלת הסרטן
הפרוטוקול הרפואי אותו הציע היה של מישלב 2 תרופות אימונותרפיות, המלצתו התבססה על מחקרים אותם הציג לפנינו וסיפר לנו כי הוא כבר מנוסה בטיפולים כאלו וראה הצלחות.
מתוך הבנה כי טיפולים אלו הינם עסק יקר שכן הם אינם בסל הבריאות ביקשנו לקבל הערכה על העלויות מיד הבנתי כי כלכלית ידנו אינה משגת ולא נוכל לשאת בעול הכלכלי. ד"ר ברנר חשף אותנו לעובדה כי ניתן לפנות ל"חברים לרפואה" ולבקש סיוע במימון התרופות. למידע חשוב זה נחשפנו בעיקר בזכותו של דר. ברנר
פנינו ל"חברים לרפואה", הצגנו את מצבנו הכלכלי וחוסר היכולת שלנו לשאת בעליות כה גבוהות וד"ר ברנר הציג את הפרוטוקול הרפואי והמלצתו , שמחנו להתבשר כי הם מוכנים לסייע לנו במימון התרופות היקרות הללו.
אציין כי הקושי הרגשי עם ההבנה כי אני חולה היא קשה מאד ובנוסף כשהבנתי כי עליי להתמודד גם עם הוצאות כלכליות בלתי אפשריות כה גבוהות בגלל התרופות השפיעה מאד על מצבי הנפשי. הוצפתי בדאגות על משפחתי, אשתי וארבעת ילדיי….הרגשתי כי ד"ר ברנר מבין אותי גם מהפן הפסיכולוגי של העול הכלכלי שמשפחתי תצטרך להתמודד עימו והוא נסך בי הרגשה כי ניתן לבקש עזרה . הרגשתי כי ד"ר ברנר עשה מאמצים עילאיים לעזור לי הן מהפן הרפואי, הן מהפן הפסיכולוגי והן מהפן הכלכלי.
כמובן שההחלטה שהתקבלה היא להתחיל בטיפול שהציע ד"ר ברנר. הגעתי לבי"ח וולפסון, למחלקה קטנה יחסית עם יחס חם ואישי של ד"ר ברנר מנהל המחלקה וכן של כל הצוות הרפואי במחלקה האונקולוגית.
בביקורים התכופים של במחלקה האונקולוגית אני רואה את עומס החולים המגיעים אך כולם זוכים ליחס אישי וטיפול מסור. אני מרגיש כי החלטתי לבחור בד"ר ברנר כרופא האונקולוג המטפל בי הייתה הנכונה ביותר. אני עדיין מתמודד עם מצב רפואי לא פשוט אך אני מרגיש כי ד"ר ברנר חושב עליי, הוא במעקב קבוע וצמוד אחר מצבי הרפואי, זמין לפניותיי ושאלותיי, קשוב למצבי ושהוא איתי במלחמתי במחלה, בודק אפשרויות שונות שמתאימות למצבי הרפואי ובעיקר מפיח בי תקווה ותחושת בטחון.
כבר לאחר שלושה חודשי טיפול נצפתה נסיגה משמעותית במחלה וכעת לאחר שמונה חודשי טיפול מגמת הנסיגה נמשכת. אני מרגיש טוב ומסוגל לתפקד כאב, בן זוג וכאיש משפחה. הייתי בדיכאון קשה, כיום שמחת החיים חזרה אלי ויש לי כוחות להמשיך להילחם.
כעת קופת החולים הסכימה להמשיך במימון הטיפול.
בכבוד רב והערכה ענקית
איציק
פברואר 2019
