מטרת המחקר: לבדוק האם דפוסי חיידקי הגוף יכולים לספק מידע לאבחון וטיפול בסרטן
מנהלי המחקר:
ד"ר רונן ברנר, מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים וולפסון
ופרופ' ערן סגל מהמחלקה לביולוגיה חישובית במכון וייצמן למדע
ד"ר רונן ברנר: "אנחנו מקווים שהמחקר יוכל לסייע באבחון מוקדם של סרטן בטרם התפתחו סימפטומים, כאשר החזון הוא שניתן יהיה לבצע בדיקת צואה שגרתית אשר לפיה אפשר יהיה לבצע דיאגנוזה מוקדמת של סרטן בשלבים ראשוניים ובכך להציל את החולים".
במסגרת המחקר ימופו חיידקי המעי וחיידקי חלל הפה (מיקרוביום) אצל חולי סרטן, בניסיון לבדוק אם שינוי בהרכבם לצד שינויים בפעילות מערכת החיסון יכולים לספק מדד לאבחון מוקדם למחלה. החוקרים מקווים כי איתור דפוסי שינוי באוכלוסיית החיידקים, יוכל לשמש בעתיד סמן מקדים עוד בטרם הופעת הסימפטומים החיצוניים של סרטן. החוקרים יבדקו אם אותו שינוי יוכל גם לנבא את הצלחתם של טיפולים אימונותרפיים, מבוססי מערכת החיסון.
במסגרת המחקר, ייטלו החוקרים דגימות של צואה, רוק ודם ממאות חולי סרטן ריאה, סרטן ראש צוואר, סרטן מעי גס וסרטן עור מסוג מלנומה – לפני הטיפול ובמהלכו. באמצעים מתקדמים הם ינתחו את הדגימות וייצרו מיפוי מדוקדק של אוכלוסיית החיידקים אצל החולה, וכן מיפוי מפורט של מערכת החיסון על בסיס דגימות הדם – לכל אחד מחולי הסרטן שישתתפו במחקר. בשלב הבא מתכוונים החוקרים להשוות את הפרופילים שיצרו לחולי הסרטן למאגר פרופילים חיידקיים וחיסוניים של אנשים ללא סרטן, שהצטברו בשנים האחרונות במסגרת מחקרי מכון ויצמן..
החוקרים מקווים כי השוואה בין שני המאגרים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ואלגוריתמים חישוביים, תוכל לאתר דפוסי שינוי באוכלוסיית החיידקים אצל חולי סרטן ולאפשר בעתיד את הזיהוי המוקדם. באותה הזדמנות לאפיין את מערכת החיסון של החולים במטרה להשתמש בה כדי לנבא הצלחה או התאמה של טיפולים אימונו-אונקולוגיים. הניבוי יבוסס על השינויים שעוברת מערכת החיסון, שמתעצבת ומושפעת גם היא מהאוכלוסייה החיידקית שמתארחת בגוף האדם.
למרות פריצות הדרך האחרונות, הטיפולים בסרטן יעילים רק לחלק מהחולים. אחד הגורמים שיכול להסביר את הבדלי התגובה לתרופות האונקולוגיות, הוא אוכלוסיית החיידקים הייחודית של כל חולה. החוקרים מקווים להבין באמצעות המחקר, האם אוכלוסיות החיידקים של חולי סרטן יכולות להסביר את התגובות השונות שלהם לתרופות. היות שבניגוד לגנטיקה שלנו, על אוכלוסיית החיידקים ניתן להשפיע ולשנות את הרכבה, הבנה שכזו עשויה להוביל לפריצת דרך, ומציאת טיפול שיעזור לשפר את התגובתיות לתרופות האונקולוגיות ובכך להציל חיי חולים. לממצאים כאלה עשוי להיות הד ברמה עולמית.
