שמי אייל בן 54 נשוי אב לשניים, חולה סרטן מעי גס. שהופיע הסרטן בפעם השנייה הוא היה מאוד אגרסיבי שני סבבים של טיפולי כימו שונים + ביולוגי רק גרמו להאצת ההתפשטות בבטן, לצפק, ולכבד, פניתי לכ-6-7 אונקולוגים שונים וכולם חזרו על עצמם ולא הציעו טיפולים אחרים. והכירורגים אמרו שגם לניתוח המסוכן של 12 שעות בבטן פתוחה לא ניתן לגשת בשל פיזור הגידולים בבטן. בינתיים הכאבים ממשיכים לגדול הקנביס ומשככי הכאבים יותר ויותר מאבדים את השפעתם. לקראת ראש השנה התפללתי כבר לזכות לבנות סוכה עם ילדיי שיוכלו להקימה בשנה הבאה לבד.
עד שאחת האונקולוגיות פולטת בטעות את שמו של דוקטור ברנר כאחד שעשה טיפול חדשני. כעבור שבוע אחותי שזכרה את שמו כבר קבעה תור אליו.
נפגשנו במרפאתו בשבע בערב הייתה פגישה נעימה עם אחי ואשתי שמיד אמרה שזה הרופא שיכול להציל אותי, כי הוא לא נעול ופתוח לרעיונות חדשים מחוץ לקופסה . עברנו לוולפסון , פגשנו שם רופא מיוחד ונחוש לרפא עם צוות אחיות נפלא. בינתיים מאבד במשקל מעל לעשרים ק"ג, נראיתי כמו פליט שואה שקלתי 47 קילו. האנחות והבכי מהכאבים גוברים, הילדים שומעים אותי וזה קשה לי ולהם ,ללא כוח לדבר, שומר על האנרגיה המועטה שלא תבוזבז בצעדים ופעולות מיותרות, הסבל גדול ולא יתואר, וכנראה גם השכנים שומעים את הצעקות, המשפחה ממשיכה לתמוך(במקביל קיבלתי טיפולים במכון דיין לחיזוק הגוף).
דוקטור ברנר הציע טיפול אימונותרפיה שלא בסל הבריאות שמתאים לסוג אחר של סרטן. זה היה כמו חבל שנזרק לאדם שרואה את השאול ממש לפני שנופל לשם. הוא פועל במרץ עם ארגוני צדקה לשכנעם בסיכויי הטיפול שבעצם לא רבים, ולא נוסו בעבר ואז הטיפול מאושר המשפחה והדודים ממשיכים לתמוך ולעזור בטיפול וזה מעודד, הבת של אחותי מתקשרת ומספרת בהתרגשות שאבי שניפטר הופיע לה בחלום ואמר לה "שתגיד לאייל שלא ידאג כי יש לו תרופה למחלה" יש תקווה.
ההקלה בסבל מגיעה לפתע, תדירות הכאבים פוחתת, וזה חדש ומוזר לי, אני חוזר לאכול בהדרגה אוכל הכי לא "בריא" כמו בשר בורקסים שומן סוכר, בניגוד לעבר שאכלתי אוכל "בריא," המשקל עולה הנס מתרחש בהדרגה אף אחד לא מבין מה קורה השמש עולה, מתחיל להיות מסוגל ללכת יותר מ 3 דקות, לעלות מדרגות לבד, ללכת זקוף.
ואז באחד הטיפולים מודיעים לי שהמרקרים יורדים בעשרות אחוזים השמחה אצורה ורוצה להתפרץ, אושר ללא סוף לאחר התדרדרות בלתי פוסקת, חיבקתי את דוקטור ברנר, לפי מסורת הצ'י קונג שאני מתרגל, והוא הסמיק ואמר "כאן לא מחבקים" אבל לא הייתה לי דרך אחרת להודות לו ולצוות האחיות המסור, לאורך כל הטיפולים דוקטור ברנר קיבל הודעות מבוהלות מאשתי בשעות לא שעות, דחף וסידר טיפולים מחוץ לקופסה גם שהם לא מופיעים בפרוטוקולים וללא ניסיון קודם בהם, גם שאונקולוגים טובים, ואין תלונות, ורבים אחרים כבר היו מיואשים וחסרי אונים . ופעל במרץ ראוי להערכה למימון בארגוני חמלה למימון הטיפול "הלא מתאים" תודה לארגון "חברים לרפואה" ולעובדיו היקרים.
עליתי מעל 20 קילו, תוצאות סיטי מראות על נסיגה במחלה הולך בבקרים גם שקשה ,עושה יוגה וצ'י קונג ("תודה לתעצומות" לתמיכה) אולי יש עוד חולים שעמדו לקראת הסוף אך מחכים לרופא עם הטיפול הנכון שיציל אותם. כל שעה שאדם חי זה עולם ומלואו.