ברצוני לגולל בפניכם סיפור אישי אשר חל כמעט על כל אזרח מדינת ישראל. אנו כאנשים נמדדים ברגעי קושי. בו נבחנים היכולות שלנו כבני אדם.
לפני כחודש אובחנה אשת אחי כחולת סרטן. מיותר לציין את תחושת הפחד החוסר אונים לשמע צמד המילים חולה סרטן. זוהי מחלה משתקת ומשרה אווירת כאוס על כל יושבי הבית.
ואז זה קרה… פגשנו את ד"ר רונן ברנר מנהל מחלקת אונקולוגיה של בית החולים בוולפסון.
האדם הזה ונשים בצד את כישוריו כרופא, הנו משענת התומכת נפשית ואנושית בחולה. בכל שעה מתכתב, מסביר ומרגיע.
יכולותיו האנושיות אינן נופלות מיכולותיו המקצועיות ועל כך זכינו.
הוא משתמש ומתנסה ברפואה מודרנית ואינו פוחד להתנסות ובמקרים רבים אף מצליח.
אני רוצה לציינו לשבח ואשרינו שזכינו באיש זה בקרבנו. חשבו לציין זאת וחשוב שיידעו זאת כל הנוגעים בדבר.
יישר כוח על העשייה בברכה
ליזי
4.11.2018
